חוקי עבודה כלליים ויחסי עבודה
מיהו בעל המרות?
בעל מרות יחשב מי שיש לו השפעה וסמכות בעבודה,גם אם אינו ממונה ישיר.
הטרדה מינית בעבודה:
החוק למניעת הטרדה מינית:
איסור על הטרדה מינית בעבודה נקבע בשנת 1988 בחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, ובמסגרתו הופיע לראשונה המושג "הטרדה מינית" בחוקי מדינת ישראל.
החוק מגדיר חמישה סוגי התנהגות המהווים הטרדה מינית, וקובע שהתנהגות כזו היא בגדר עבירה פלילית שעונשה מאסר ועוולה אזרחית המאפשרת לבית המשפט לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק.
המעשים שייחשבו, עפ"י חוק ,להטרדה מינית הם:
-
סחיטה באיומים- כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני.
-
מעשים מגונים- סעיף זה מפנה לעבירה פלילית שקיימת הרבה שנים בחוק העונשין הפלילי.
-
הצעות חוזרות בעלות אופי מיני המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות האמורות (כשההצעות מוצעות תוך כדי ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול- זו הטרדה מינית גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות).
-
התייחסויות חוזרות המופנות לאדם המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות האמורות (כאשר ההתייחסויות נעשות תוך כדי ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפוך- זו הטרדה מינית גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות).
-
התייחסות (אפילו חד פעמית) מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית.
מאחר שמקום העבודה הוא בדרך כלל מקום בו תופעת ההטרדה המינית היא השכיחה ביותר, החוק מטיל חובה מיוחדת על המעביד וקובע:
"מעביד חייב לנקוט אמצעים סבירים, בנסיבות העניין, כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי העבודה ע"י עובדו, או ע"י ממונה מטעמו, אף אם אינו עובדו, ולטפל בכל מקרה כאמור"
מעביד המעסיק יותר מעשרים וחמישה עובדים חייב לקבוע תקנון שבו יובאו עיקרי הוראות החוק בדבר הטרדה מינית במסגרת יחסי עבודה, ויפורטו בו דרכי הגשת התלונות שעניינן הטרדה מינית והטיפול בהן.
